הרשות להיות אנושי.ת
לפני כמה שנים האזנתי לראיון עם ד”ר טל בן שחר, אחת הדמויות היותר מזוהות בישראל עם תחום הפסיכולוגיה החיובית. בן שחר לימד קורס פופולרי בהרווארד והקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן.
במהלך הראיון הוא סיפר על אחד הנושאים שהוא עובד עליהם הכי הרבה במשך השנים – היכולת לתת מקום לרגשות הקשים, ולהרשות לעצמו להיות אנושי. פשוט לקבל את זה. הוא השתמש במונח surrender – להיכנע, אבל לא במובן השלילי, אלא במובן של קבלה מלאה של מה שאנחנו מרגישים.
שמחתי על השיתוף הפתוח שלו, כי ברגעים הקשים שלנו הרבה פעמים אנחנו משתבללים ומרגישים צורך להסתיר או לגרש את הרגשות הלא נעימים.
העניין הוא שלא תמיד אנחנו מודעים למה שאנחנו מרגישים. לפעמים קל יותר לזהות רגש דרך תחושה פיזית (למשל הסמקה, הזעה או לחץ בבטן), או דרך התנהגות מסוימת (כמו פתיחה אוטומטית של המקרר, או גלילה בלתי מתוכננת בפייסבוק). התחושות וההתנהגויות האלה יכולות לסמן לנו על רגשות שמתחבאים מתחת לפני השטח – ולא תמיד קל להבחין בהם.
שנים של אימון קריירה לימדו אותי דבר אחד חשוב: אנשים יעשו, או לא יעשו, פעולות – גם אם הן משמעותיות עבורם – רק כדי להימנע מהרגשה לא נעימה שמתלווה לכך.
המחקרים מראים שהיכולת לשיים רגשות – כלומר, לתת לרגשות שם – משפיעה באופן חיובי על ההרגשה שלנו. עצם הזיהוי של הרגש מעניקים תחושת רוגע ושליטה. אז איך אפשר להתחיל? הטווס שבאיור יכול לעזור לנו לשיים את הרגשות. עצם זה שאנחנו מפנים תשומת לב סקרנית וחומלת לרגשות שלנו זאת כבר התחלה טובה, ואולי בעצם רוב העבודה.