זה לא אפקטיבי לא להיות מי שאני

הוא היה במתח, אפשר היה לשמוע את זה בקול שלו דרך הטלפון.

הוא צריך את עזרתי לקראת הראיון שלו בעוד כמה שעות לתפקיד שכולל קידום.
מה המטרה שלך בראיון? אני שואלת. לקבל את התפקיד, ברור. הוא ענה.

באמת ברור כל כך?
אתה לא רוצה לנצל את הראיון כדי לברר אם התפקיד באמת מתאים לך?
הראיון הוא הזדמנות בשבילך להבין מה כולל התפקיד בפועל, להתרשם מאווירת העבודה,
מהכימיה עם מי שהולך להיות הבוס שלך.. אתה הרי לא תרצה להיות שם אם זה לא מתאים.

שתיקה. סימן שיש עם מי לעבוד. עכשיו התחלנו לדבר תכ’לס – איך יציג את עצמו בלי להתחנף ובלי להשתדל מדי איפה שמלאכותי לו. משפט פתיחה חזק שישדר עמוד שדרה והכרה בערך עצמו.
זה לא קל. לרובנו המכריע זה לא בא בקלות. אנחנו הרי רגילים למכור את עצמנו ולנסות להתאים את המסר למה שנדמה לנו שמצפים מאיתנו.

למחרת הוא התקשר אלי נסער. זה עבד. את גאון!! (סימני הקריאה במקור).
פשוט אמרתי לו את כל האמת שלי. הוא שאל, אז הדגשתי כמה חשוב לי איזון בית-עבודה.
על המשפט השני הוא גם שמע ממני על עניין שמוציא אותי מדעתי בעבודה. הרגשתי נינוח.
שיחקתי, אבל לא הסתרתי כלום. ואת יודעת מה הכי מדהים? שהתברר לי שהוא מאוד דומה לי בגישה. הוא התלהב והתחיל לספר על עצמו. דבר כזה לא קרה לי אף פעם. בחיים לא הייתי מעז להיות ככה מי שאני באמת בראיון חשוב.

זה אבסורד. כמה שלא ננסה להרשים את מי שחשוב לנו להרשים, בסופו של דבר זה כל כך לא אפקטיבי לא להיות מי שאנחנו באמת. וזה נכון לא רק בראיון עבודה, אלא בכל סוג של אינטראקציה שאנו מקיימים – בניסיון להשיג זוגיות, בניסיון להביא לקוחות, בניסיון לפתח יחסים עם קולגות ועם חברים.

למה אנחנו בורחים מעצמנו?

כי בלי לשים לב, אנחנו מרגישים שלהיות עצמנו ישים אותנו בעמדה פגיעה, יחשוף משהו שאולי ייתפס כלא סקסי או כמוזרות. בצדק – בחשיפה עצמית יש סיכון רגשי, חוסר ודאות, פגיעות. אבל באמת באמת, ולאורך זמן, פגיעות איננה חולשה. היכולת להיות פגיעים מעידה דווקא על אומץ רב ומאפשרת צמיחה אישית לגובה רב.

לתת לעצמנו האמיתי להיראות, להיות כנים. כמה עצמה יש בזה. ומי שמעז להכניס את עצמו ליחסים שהוא מנהל זוכה בנקודת פתיחה נהדרת לחיי מימוש, ליצירתיות ולשמחה.