בלוג

לכולנו, כן, גם לי, יש את הדבר הזה שממנו אנחנו נמנעים. אותו דבר שמשתק אותנו ומונע מאיתנו להתקדם. אבל העניין הוא שהוא לא באמת נעלם – הוא שם, מזכיר לנו שוב ושוב שבלעדיו, לא נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע.

כמאמנת, אני פוגשת לא פעם מנהלים שמתקשים להתמודד עם מצבים מאתגרים. למשל, אחת המנהלות שליוויתי שהימנעות הייתה חלק מרכזי מההתמודדות שלה. היא ידעה שהצעד הבא עבורה היה להציב גבולות ברורים לצוות שלה, אבל הפחד מעימותים שיתק אותה. היא העדיפה להימנע משיחות קשות, ורק המשיכה לספוג את הלחץ. כל יום שעבר רק הגדיל את תחושת חוסר המסוגלות שלה.

מה שקרה ברגע שהיא הבינה שאין מנוס אלא “לעלות על הגלגל” ולהתעמת עם המצב, היה מרגש. היא התחילה בצעד קטן: שיחה אישית עם אחד מחברי הצוות שיותר קל לה אתו, במקום ישיבת צוות כוללת. המפגש הזה לא רק הוביל לשינוי קטן בהתנהלות, אלא גם העניק לה תחושת מסוגלות לעשות עוד צעד שיעזור לה להמשיך קדימה עם שאר האתגרים.

זה לא קל, אבל הפתרון הכי מעשי הוא לעלות על הגלגל ולהתחיל להתחכך עם הדרך. תנועה היא מה שמייצר אנרגיה, מה שמוביל לשינוי. כן, זה מייצר גם אי נוחות – אז מה?!

אולי הכסא הזה קצת מכאיב בישבן, אולי הדרך לא חלקה – אבל מה שחשוב הוא שנאפשר לעצמנו לגדול מתוך ההתנסות והחוויה.