בלוג

עולם דמיוני של מימוש עצמי

עולם דמיוני של מימוש עצמי

תארו לכם עולם שבו כולנו היינו גדלים קצת אחרת. בתוך מערכת שכל כולה מוכוונת להקשיב לרצונות האמיתיים שלנו. ללמד אותנו להקשיב לעצמנו, לבחור, לקחת אחריות, ללכת עם מה שמעניין אותנו באמת, עם מה שאנחנו חזקים בו, ולא עם מה ש”צריך”.

רק מלכתוב את המילים האלה, אני מתרגשת. הלוואי והייתי יכולה לגדול בעולם כזה. זה יותר טוב מכל סיפור אגדה ששמעתי. ממש בא לי להיות שם. לעזוב הכל ולהתמסר לרצונות הכי פנימיים שלי, למה שאני נמשכת אליו באופן טבעי. לנסות ולתעות. לטעום ולחוש. מן עולם דמיוני כזה שבו מימוש עצמי זו דרך חיים.

אחרי הפגישה עם מנהל בית הספר הדמוקרטי במודיעין, גיליתי שיש כזה. במציאות. זה לא חלום אוטופי. זאת אפשרות ממשית. ככה ממש מתנהלת שם השיטה. האמת, יצאתי מהפגישה נסערת. כשחצינו את השער חזרה אל הרחוב, דמעות מפתיעות החלו לשטוף את לחיי.

על מה בכיתי? לא יודעת… אולי על האפשרות שלא הייתה לי. הרי שנים עשיתי “מה שצריך”, עד שהרשתי לעצמי סוף-סוף לעשות מה שאני באמת רוצה. שנים של ניכור מעצמי. מעצמִיוּתי. מימוש עצמי נרשם אצלי כמאבק ולא כדבר טבעי. ואני עוד נחשבת למקרה טוב. כמאמנת אני מלווה אנשים, בגילי ואף מבוגרים הרבה יותר, שעדיין חווים את הניכור הזה מעצמם, ולא מעיזים ללכת אחרי מה שליבם רוצה. כי צריך כל מיני דברים שצריך.
לא יכולנו לעמוד בפני הקסם הזה. החלטנו לרשום את הבת שלנו לגן חובה דמוקרטי.

דילוג לתוכן