בלוג

כל כך הרבה פעמים יש לנו שיפוט על עצמנו.

כאילו המקום שבו אנחנו נמצאים הוא לא מספיק טוב.

קחו אותי למשל, ייצור פלאי של הבריאה.

אבל…

אם רק יכולתי לשקול 2-3 ק”ג פחות. ואם היה לי טיפה יותר אומץ למהלכים פורצי גבולות בקריירה. וגם – לא היה מזיק אם הייתי עושה יותר פעילויות עם הילדים.
ואם אפשר קצת פחות לקחת ללב כל דבר. ודי כבר עם המחשבות התקועות על אותם נושאים – שנים על גבי שנים.

מה? לא ככה?

מצד שני,
מה אם אני נמצאת בדיוק במקום הנכון, ועושה את הדברים בדיוק במינון הנכון לרגע זה. גם בקריירה. גם על הילדים והמשקל. ולוקחת ללב בדיוק במידה הנכונה לי – ככה כמו שזה עכשיו. ונמצאת עם המחשבות בדיוק היכן שנכון להן להיות – ככה. עכשיו.

הו, אז ודאי רוחו של צ’אלי צ’פלין היתה צועקת לעברי: “קוראים לזה אהבה עצמית!”. כתבתי על זה מאמר. מוזמנים ללחוץ על הקישור: “צמיחה אישית – מבט מזווית אחרת”.